על השם
נשימת האוג'אי ידועה גם בשם נשימת אוקיינוס. משמעות המילה אוג'אי ujjayi היא victorious, פירוש השורש ji הוא לכבוש או לנצח, ופירוש התחילית ud הוא חיבור, התרחבות או שליטה.
על מה ולמה?
את טכניקת נשימה זו אפשר לבצע כתרגיל נשימה בתחילת או סוף תרגול היוגה ובזרמים מסוימים ביוגה זו הנשימה אותה מיישמים במהלך תרגול האסאנות של היוגה.
בנשימת האוג'אי אנו יוצרים צליל רך ועמוק לנשימה ע"י הצרה של הגרון וחלקן העליון של תעלות האף, הנשימה מהדהדת בבתי החזה העליונים ועם הזמן הצליל הופך להיות יותר ויותר פנימי וטבעי, בצורה זו ניתן לבסס נשימה ארוכה, רציפה ונוחה.
לנשימת האוג'אי מעלות רבות ביניהן אפשר למנות את הבאות:
• מרגיעה את מערכת העצבים, השרירים והתודעה
• מקנה חוסן ועמידות לגוף
• מעסה ומחזקת את הלב והסרעפת
• מנקה ליחה מיותרת מהגוף
• מחזקת את אזור הגרון ובלוטת התריס
• יוצרת חום פנימי והתמקדות
• מאפשרת להתחבר לנשימה בצורה אינטימית יותר בעזרת המיקוד בצליל ובתחושות הנוצרות בתהליך הנשימה.
ממה מתחילים
אפשר להשתמש במספר דימויים על מנת להסביר את הנשימה:
אפשרות אחת היא שהנשימה דומה ליצירת פיהוק או אדים על חלון, עוד אפשרות היא לנסות ליצור את הצליל אההה רק עם פה סגור, דרך נוספת היא לדמות שאיפה ונשיפה דרך קש או צינור אשר ממוקמים בגרון שלנו, כל מתרגל מוצא את הדימוי אשר עוזר לו להבין את הנשימה. חשוב להסביר שהעשיה באיזור הגרון צריכה לשמור על נינוחות, לעיתים עדיף לתאר את העשיה כהתרחבות של קנה הנשימה במקום הצרות. בנוסף חשוב לזכור שלוקח זמן להפנים נשימה זו לתוך התרגול ויש לנהוג בסבלנות ומתוך תשומת לב.
פרט לצליל הגרוני, כדאי להתבונן באיזורים שונים בגוף בזמן הנשימה, יש וריאציה של אוגא'י בה משאירים את הבטן בשאיפה קרובה לגב וכך מונעים ממנה להתרחב. כתוצאה מכך השאיפה תגרום להתרחבות והתארכות של הגב ובית החזה. בנוגע לקצב של נשימת האוג'אי, אפשר לתת לקצב להיות חופשי וניתן לבסס בהדרגה מקצבים שונים.
שוחחנו על נשימת האוג'אי והוראתה עם ארנסה ברגמן – (הקטע הבא תורגם מאנגלית)
נשימת האוג'אי היא תחילת הדרך לקראת הקשבה לנשימה וקשר אינטימי ועמוק יותר עם תרגול ההאתה יוגה שלנו. אני לעיתים קרובות עוזרת לתלמידים לפתח מודעות טובה יותר לתחילת השאיפה ותחילת הנשיפה ע"י הכנסתם למנח שכיבה עם ברכיים כפופות כאשר כפות רגליים נחות מטה אל הקרקע לפני הישבנים. במצב זה עמוד השדרה נתמך באופן מלא ע"י הקרקע וקיים מרחב בין השכמות. אני מנחה להניח את כף יד שמאל עם הפנים מטה על בית החזה העליון ליד עצם החזה (sternum), ואת כף יד ימין על הבטן התחתונה מתחת לטבור. אני מסבירה את האוג'אי כנשימה אשר מגיעה פנימה והחוצה דרך האף, עוברת את הנחיריים ומגיעה ישירות אל הגרון והריאות עם יצירת צליל "אההההה" עם פה סגור בעדינות. השאיפה מגיעה לכף יד שמאל והנשיפה משטחת את הבטן עם מגע כף יד ימין.
את החיבור הזה בין הגוף לנשימה יש לתרגל לאורך כל תרגול האסאנות שלנו.
בתרגול נשימת האוג'אי תשומת הלב מתחדדת והתודעה רגועה יותר. הכוונה שעומדת מאחורי האסאנה היא להעמיק את הנשימה ולהסב את המודעות אל ההפוגה הטבעית בסוף כל שאיפה וכל נשיפה. חשוב לשים לב היכן הן נפגשות. הפוגות טבעיות אלו הן למעשה הבנדהות.
כאשר אנו שוהים בהפוגות אלו, אנו מאריכים את עמוד השדרה כך שהסנטר מוטה בעדינות פנימה וכך נוצר עורף ארוך, הבטן עוזרת בהרחבת הגב התחתון בנשיפה, הסקרום מתרחב ואגן הירכיים נרגע ומרפה עם כוח הכובד.
בצורה זו כל מתרגל מוצא תובנה עמוקה יותר בנוגע לגוף, לעמוד השדרה, לנשימה ולחיבור האינטימי עם התחושה והאנרגיה האישית שלו.