מעבר למיינדפולנס

תקציר

בספרו "מיינדפולנס - מעבר למודעות הקשובה", שהתפרסם לאחרונה, עוסק סטפן בודיאן ב"מודעות הערה" ובגישה הישירה אליה, ומחדד את ההבדלים בינן לבין מיינדפולנס. אף שהטקסט נכתב על בסיס המסורת הבודהיסטית, התיאורים של "המודעות הערה" בספר, כמו גם של המטרה והדרך אליה וגם של התפיסות הבסיסיות – כולם דומים מאוד לדרך היוגה השלמה. וכל זה מפתיע ומעניין עבורי, ולדעתי גם עבור העוסקים במיינדפולנס, יוגה, מדיטציה ובודהיזם.

********

הקדמה

בהתלהבות רבה קראתי את הספר שיצא לאחרונה בעברית: "מיינדפולנס – מעבר למודעות הקשובה", מאת סטפן בודיאן. במקור באנגלית הספר נקרא BEYOND MINDFULNESS (מעבר למיינדפולנס). זהו ספרון קטן במראהו, אבל גדול בתוכנו. הוא גדול עבורי, כי סוף סוף, אחרי כמה עשרות שנים של 'שלטון' המיינדפולנס במערב, בא אדם בר סמכא בתחום ומפרסם טקסט בו הוא מעז לשים את המיינדפולנס במקומו ואף מבקר אותו.

הספר עוסק - כשמו כן הוא - במה שמעבר למיינדפולנס: במטרה העליונה של גילוי "המודעות הערה" ובדרך אליה, והוא עושה זאת באופן ברור ומעורר השראה. אמנם, המיינדפולנס יכול להיות תחנה בדרך למטרה זו, אבל הספר מזהיר מפני סכנה של היתקעות בה, ואף מצביע על דרך ישירה למטרה. זאת ועוד, הכותב, שהוא מורה במסורת של חוכמת הזן ומומחה עולמי למדיטציה ולמיינדפולנס (ולמד גם פסיכולוגיה מערבית), טוען שגילוי "המודעות הערה", היא היא המטרה של הדרך הבודהיסטית. גם טיעון זה מחייב תעוזה, והעלאתו מקשרת עבורי בצורה חזקה ופשוטה בין הדרך הבודהיסטית לבין דרך היוגה השלמה, שבה מצוי עיקר העניין שלי.

במאמר קצר זה - שניתן לראות בו המלצה חמה לקריאה בספר של סטפן בודיאן, אכתוב על כמה רעיונות מרכזיים בספר, תוך שימוש בציטוטים נבחרים, ואקשר ביניהם לבין דרך היוגה השלמה.

"המודעות הערה"

סטפן בודיאן כותב בספרו ש"המודעות הערה" - שהיא בשבילו מה שמעבר למודעות הקשובה -   נקראת בשמות שונים, כמו: תודעה, ערות-עד, נוכחות טהורה, הטבע האמיתי, האני. לאורך הספר כולו הוא מתאר במילים שונות את "המודעות הערה", למרות שהוא מבהיר, שלמעשה היא אינה ניתנת לתפיסה ולתיאור, כיוון שבניגוד לכל דבר אחר שאנו תופסים, יודעים ומכירים, "המודעות הערה" אינה אובייקט. אצטט להלן ברצף משפטים וקטעי משפטים, שבחרתי ממקומות שונים בספר, המתארים את "המודעות הערה":

"הטבע האמיתי שלנו... המקור והמהות של כל התופעות... הדבר הזה שהוא ממילא אתם... משהו שמוטמע בעצם היותכם בני אדם... הרקע הבלתי נראה לעין שבו מופיעים האובייקטים... הרקע לכל חוויה, הפתיחות שבתוכה המחשבות, הרגשות והתחושות מופיעים וחולפים. היא מתקיימת כל הזמן... הקרקע הקבועה והחובקת-כל של הקיום, שהיא בו-זמנית ריקה ונצחית ומצויה בכל, מרווחת עד אין קץ וחומלת עד בלי די... טבעו של הבודהה... המצב הטבעי שלנו והמהות של מה שישנו... היא אתם ואתם היא... הבסיס המטפיזי של הקיום... הרקע של הוויה – המהות הבלתי נתפסת, הלא גשמית והלא ניתנת להריסה, שנותרת ללא שינוי... מי שאתה באמת ולא יוכל למות לעולם..."

מפתיע מאוד לקרוא טקסט במסורת הבודהיסטית הלא-דואלית, ששם בקדמת הבמה באופן פשוט וברור את ה"מודעות הערה", במובן המתואר בציטוטים אלה. בודיאן כותב במפורש: "במסורת הבודהיסטית, שממנה שאובים רוב תרגולי המיינדפולנס החילוניים, מכונה התפיסה "ביג מיינד" או האני האמיתי, אור צלול או טבעו של המיינד, והיא נחשבת לידיעה האולטימטיבית ולמקור מתמשך של מימוש וסיפוק."

קל לראות שתיאורים אלה של "המודעות הערה" זהים לחלוטין לתיאורים של 'פורושה' בתפיסה היוגית. ל'פורושה', כמו ל"מודעות הערה", יש שמות שונים, כמו המודעות, העצמיות, והוא מתואר לרוב כ'דבר' האחד והיחיד שהוא קבוע ונצחי. לפי התפיסה היוגית הדואלית, 'בת הזוג' של 'פורושה' היא 'פרקריטי': כל עולם התופעות, העולם הניתן לתפיסה, כל האובייקטים (כולל הגוף, ההכרה ותחושת האני), שכולם משתנים וחולפים.

המטרה והדרך אליה

בודיאן רואה בגילוי "המודעות הערה" כמטרה העליונה של הדרך הבודהיסטית וגם מסביר על הדרך הישירה אליה ועל תפיסת המציאות, העומדת בבסיס המטרה והדרך. והנה ציטוט ברצף של כמה משפטים מרכזיים וקטעי משפטים, שבחרתי ממקומות שונים בספר, על שלושה נושאים אלה.

על "המודעות הערה" כמטרה העליונה: "המחפש הוא מושא החיפוש... במקום להזדהות עם העצמי הקטן המצוי אצלי בראש, הבנתי שאני עצמי הוא המודעות חסרת הגבולות, חסרת ההתניות, הערה תמיד. אני המודעות הזו שבתוכה באות וחולפות המחשבות והרגשות, שתמיד טעיתי לחשוב שהם אני... המטרה של החיפוש כולו: המודעות היא אתם והיא המציאות... מטרה סופית ומספקת יותר: זיהוי הטבע האמיתי שלנו והשחרור הבטוח של הלב מהסבל... אושר ושלוות נפש בני-קיימא..."

על הדרך הישירה: "להפנות את האור של המודעות בחזרה אל המודעות עצמה... המעבר הזה מזיהוי המודעות כפונקציה, לזיהוי המודעות כקרקע, ומשם להכרה שהמודעות היא למעשה הזהות והטבע הבסיסיים שלכם – המעבר הזה הוא ההתעוררות שאותה מתארים המורים הרוחניים הגדולים... אתם ממשיכים לסבול כי אתם לא מזהים באופן מודע את מה שאתם... אתם צריכים להיות הדבר ביודעין – המודעות צריכה להתעורר אל עצמה... להתאים עצמכם לזרימה הטבעית של היקום... כשאתם מבינים את הזהות שלכם עם הקרקע העמוקה הזו של ההוויה, החיפוש אחר משמעות אישית מגיע באופן טבעי לקיצו..."

על תפיסת המציאות: "החיים חיים את עצמם דרככם, וההוויה הגופית הזו היא רק כלי או אמצעי עבור התבונה העמוקה, המקיפה והחובקת-כל של המודעות הערה... המודעות מתעוררת אל עצמה דרככם כטבעה המהותי של ההוויה עצמה... ברמה העמוקה ביותר של המציאות, המודעות היא הקרקע של הפתיחות שממנה הכל צומח. לעומת זאת, ברמה החווייתית, המודעות הערה נכנסת לחייכם רק אחרי שאתם מבינים שהקרקע הזו של המודעות היא מצבכם הטבעי, מי שאתם..."

וגם כאן, קל לראות את הדמיון הרב והקרבה הרבה בין הסברים אלה בספר על המטרה, הדרך והתפיסה לבין דרך היוגה השלמה. לפי היוגה, המטרה של האדם היא גילוי 'הפורושה' כזהות האמיתית שלו, והדרך לגילוי זה עוברת ברכישת הידע המבחין בין 'הפורושה' ל'פרקריטי' או בין 'המודעות' ל'תחושת המודעות'. יישום הידע המבחין הזה בפעולות בחיי היום יום מוביל לשינוי הזהות ולשחרור המוחלט מסבל (ניתן לקרוא עוד על נושאים אלה במאמרי: "דרך היוגה השלמה ב-10 שלבים").

מיינדפולנס כאמצעי אפשרי אך לא הכרחי

בודיאן רואה במיינדפולנס (מודעות קשובה) אמצעי אפשרי, אבל לא הכרחי, בדרך להשגת המטרה של גילוי "המודעות הערה". יחד עם זאת, הוא מבקר את "הצורה ההדרגתית של המיינדפולנס שרבים מתרגלים בימים אלה". הוא חושש שבשלב מסויים, תרגול המיינדפולנס יתחיל להיראות "מייגע ומכני", ואף עלול להפוך ל"אובססיבי" ולעוד "משימה" ועוד "שיטה לשיפור עצמי". בהמשך לכך הוא מזהיר מפני הסכנה של "היתקעות במלכודות" שונות הכרוכות בתרגול מיינדפולנס ושל החטאת המטרה.

ביוגה, תרגול מדיטציה בטכניקות שונות (שיש המכנים את חלקן בשם 'מיינדפולנס'), הוא רק אמצעי אחד בדרך היוגה השלמה. תרגול המדיטציה מפתח את יכולת השליטה בתשומת הלב ומוביל למצב הכרה, המאפשר לחקור ולרכוש מידע מועיל על המציאות כפי שהיא, ובפרט לרכוש את הידע המבחין המוביל לגילוי הזהות שלנו כ'פורושה'.

ההתייחסות לרגשות

בודיאן ממשיך בבקורת העדינה שלו על המיינדפולנס גם כשהוא מתייחס לרגשות, להם הוא מקדיש מקום חשוב בספרו. הנה כמה הסברים של בודיאן, המשולבים עם ציטוטים נבחרים מהספר, המחדדים את ההבדל בין ההתייחסות לרגשות במיינדפולנס לבין ההתייחסות אליהם "במודעות הערה":

תחילה מסביר בודיאן, שבאופן עקרוני, אנשים הותנו להתייחס לרגשות קשים בכמה דרכים שכיחות ולא מועילות: להזדהות עם הרגשות ולהשקיע עצמם בסיפור שלהם; להימנע מהרגשות באמצעות מנגנוני הגנה; לנסות להתעלות מעל לרגשות.

בודיאן מסביר שמיינדפולנס תורם לפיתוח של "אינטלגנציה רגשית", לפי המונח שטבע הפסיכולוג דניאל גולמן, כלומר שמיינדפולנס מפתח מיומנות חשובה של תקשור עם הרגשות "ללא תגובתיות לא מידתית". במיינדפולנס לומדים "להתחבר עם הרגשות ומציעים להם את תשומת הלב הרגישה וחסרת השיפוט שלכם". כמו כן, מתרגלים "מדיטציות שנועדו לטפח רגשות חיוביים ומחזקים". אולם, בודיאן מביע חשש שבפועל מיינדפולנס עלול "להנציח עמדה מנותקת ומתבדלת... שמרחיקה בעדינות רגשות מסויימים... ומעודדת את השימוש במודעות כדי לשלוט במצב הנפשי והרגשי שלכם". והוא ממשיך וטוען ש"אולי אתם משתמשים במודעות הקשובה כדי לעקוף או לדכא את הרגשות...".

"המודעות הערה, לעומת זאת, מקבלת ומחבקת באהבה ובספונטניות את כל הרגשות כפי שהם, ללא כל ניסיון מכוון לחקור, לנהל, לדכא או לשנות אותם בשום צורה שהיא. הדגש עובר מהרגשות עצמם אל הפתיחות שבתוכה הם באים והולכים." "במודעות הערה" "אינכם נותנים עדיפות למה שנחשב לרגשות חיוביים ולא חושבים עליהם כעל רצויים יותר מרגשות שנחשבים לשליליים או הרסניים. ועם זאת, ובאופן פרדוקסלי, קבלת הכל ללא תנאי, מעוררת באופן טבעי תחושות של מלאות הלב ורגשות מזינים של שלווה, אהבה, הכרת תודה ושמחה."

בודיאן מסכם את ההבדל המהותי בין מיינדפולנס ל"מודעות הערה" בהתייחסות לרגשות, כך: "המיינדפולנס מפעיל.... תשומת לב... כדי להשיג תובנה לגבי רגשות מאתגרים כדי לשחרר אותם ולהמיר אותם בחלופות נוחות יותר. הגישה הישירה מקדמת את הרגשות באשר הם בברכה באופן טבעי וספונטני, ללא כל אג'נדה או תוכנית... ומאמינה שהם ישתחררו מעצמם במרחב הלא מותנה של המודעות הערה".

ביוגה, ההתייחסות לרגשות קרובה להתייחסות של "המודעות הערה" ושונה ממיינדפולנס. היוגה רואה ברגשות פעילות טבעית, בלתי נמנעת ובלתי ניתנת לשליטה של ההכרה. תרגול היוגה, ובפרט המדיטציה, מפתח יכולת לשים לב ולזהות את כל סוגי הרגשות – כיווצים והתרחבויות למיניהם, ולקבל אותם כפי שהם, מבלי לחקור או לעסוק בהם. היוגה מאפשרת לחוות את כל מגוון הרגשות מבלי לשאוף לשנות אותם. בהמשך לכך, הדגש ביוגה מושם על הפעולות: מפתחים את היכולת שלא לפעול מתוך הרגשות באופן אוטומטי ובלתי מודע, אלא לפעול מתוך הכרת המציאות כפי שהיא. המפתח לכך הוא פיתוח יכולת השליטה בתשומת הלב כדי להיות מסוגל להבחין ברגשות ואח"כ להבחין במציאות כאן ועכשו, כפי שהיא. (ניתן לקרוא עוד על נושאים אלה במאמרי: "רגשות ופעולות לפי היוגה תוך השוואה למערב").