להיות מורה ליוגה: כמה נקודות למחשבה

כולנו הגענו להיות מורים ליוגה אחרי תהליך. התחלנו לתרגל יוגה, נחשפנו לעולם שראינו שעושה טוב לנו ולאחרים, אולי נעזרנו בכלי היוגה להתמודד עם משבר או קושי בחיינו האישיים, פגשנו בדרך מורה או מורים שעוררו בנו השראה ועזרו לנו להתפתח, באיזשהו שלב החלטנו:
גם אנחנו רוצים להיות מורים ליוגה
ללמד יוגה, לפחות בשבילי, זה דבר מדהים, מעשיר וממלא בהרבה רבדים ואני מודה על כך.
אבל הדרך לא תמיד פשוטה וכמורים ליוגה אנו נתקלים בקשיים, ספקות, התמודדויות ושאלות לגבי איך ללמד ואולי לא פחות, איך לשלב את זה בחיים שלנו, בשאיפות שלנו ובמי שאנחנו.
במאמר זה ברצוני להתייחס למספר נקודות מעניינות לדיון ומחשבה.

האם אנחנו רוצים/יכולים להתפרנס בעתיד רק מהוראת יוגה?
השאלה הזו עולה בכל מיני מצבים למשל, מורה שתוהה האם לעזוב קריירה קודמת ולהתרכז בהוראה או מורה שלא מצליח להתפרנס רק מהוראת יוגה ומתלבט לגבי העתיד, עבורי התשובה הייתה עד כה שלא, הוראת יוגה היא מקצוע מצוין ומתגמל עבורי אבל אני לא מסתמך רק על הוראה ומנסה להתפתח גם בתחומים אחרים. היו לי תקופות בעבר בהן לימדתי כמות שיעורים גדולה יחסית, והרגשתי שלאורך זמן זה לא יהיה טוב עבורי כך שאני מעדיף ללמד קצת פחות ולהשקיע גם בדברים אחרים. כל אחד מוצא את המינון שמתאים לו.  לדעתי מומלץ לפתח תחומי עשייה ופרנסה נוספים, מי שמתמקד בעולם היוגה יכול לחשוב על האפשרויות העתידיות של פתיחת סטודיו, העברת קורסי השתלמות וסדנאות, התמחות ביוגה עבור אוכלוסייה מסוימת וכמובן למידה של מקצועות קרובים מעולם הבריאות. בדרך זו גם ניתן להוריד את עול הפרנסה המלא מההוראה, וגם להעשיר את עצמנו ואת ההוראה שלנו בתחומים נוספים.

בספרו של ג'ק קורנפילד, אחרי האקסטזה , יש תיאור מעניין שנכתב ע"י מורה זן:
"תפקידו של המורה הרוחני עלול לכלוא אותנו דווקא במילוי המשימה של מסייע מואר: כשאנו דואגים להביא תבונה וחמלה לאחרים, אנחנו עלולים לשכוח את מערכות היחסים האנושיות הרגילות שלנו. רוב האנשים שאנו מכירים ממלאים תפקיד של תלמידים." 
מעניין לחשוב על זה בקונטקסט שלנו כמורים ליוגה, לא תמיד קל לעשות את המעבר הזה בין תפקידנו כמורה ותפקידנו במערכות יחסים אחרות בחיים.

כיצד להמשיך להתפתח כמורה וכאדם?
"מורים צריכים תמיד ללמוד. הם ילמדו מתלמידיהם ועליהם להיות צנועים מספיק כדי לומר שהם עדיין לומדים את אמנותם"  ב.ק.ס איינגר בספרו עץ היוגה.
רוח היוגה מעודדת אותנו להמשיך בתהליך של התבוננות, עשייה ומימוש הפוטנציאל האנושי שלנו. במובן מסוים כמורה ליוגה הכלי העיקרי שלנו הוא עצמנו, ומעבר לטכניקות יוגה שונות אנחנו מעבירים לתלמידים גם את הגישה שלנו לתרגול ולחיים, את ההתמודדות שלנו מול קשיים ומשברים ואת הבחירות שאנו עושים בחיים שלנו. כדי להיות מורים טובים יותר עלינו להמשיך לעבוד על עצמנו כמורים וכבני אדם, דרך מסגרות העשרה, לימוד וקריאה של טקסטים, טיפולים מסוגים שונים, שיח בתוך קהילת המורים והכי חשוב התרגול האישי שלנו.

כעצמאי ומורה ליוגה חשוב לדאוג גם לעתיד שלנו.
נכון שחלק משמעותי מעולם היוגה הוא נוכחות בהווה ואי היצמדות, ונכון שלעתים המצב הנוכחי שלנו לא מאפשר לנו הרבה גמישות, אבל זה לא אומר שלא כדאי לחשוב גם על העתיד שלנו. כולנו תקווה שבעזרת שמירה על אורח חיים בריא ותרגול יוגה נוכל להמשיך ללמד ולהיות אקטיביים עוד שנים רבות, אבל כדי שזה יקרה עלינו להמשיך להשקיע בבריאות ובגוף שלנו, ולא יזיק להשקיע גם קצת מחשבה על מה יהיה בעתיד ולדאוג לדברים כמו הפרשות לפנסיה וחיסכון כמו גם אפשרויות פרנסה לעתיד. אם נוכל להשתמש בתכונות כמו צניעות, התמדה, ויצירתיות שהיוגה מעודדת גם בתחומים האלו, דרכנו תהיה קלה יותר.

מה מניע אותנו בתור מורים?
למול רגעים של ספקות או התלבטות, לפעמים כדאי לשאול את עצמנו ולהיזכר שוב
למה נכנסנו לדרך הזו? מה המשמעות של היוגה עבורנו? מה אנחנו רוצים לתת לתלמידים שלנו? 
וכשצריך, לקבל השראה ממורים אחרים, מהתלמידים שלנו ומדרך היוגה.

שנמשיך ללמוד וללמד באהבה והנאה.
מורן