
לעשות
לשכב על הגב, הרגליים ישרות וצמודות זו לזו, המרפקים מונחים לצידי הגוף על הרצפה.
להקשית (לכפוף לאחור) את הגב ולהניח את מרכז הראש על הרצפה
לכפוף מרפקים ולהניח את כפות הידיים מתחת לישבן.
דמינו שאתם דג: הרגליים הן הזנב והידיים הן הסנפירים
כדי לצאת מהתנוחה, לשחרר את הגב חוליה אחרי חוליה, ולשכב.
לא לעשות
לא לתת לרגליים להיפתח לצדדים
לא לתת לעקבים להתרומם מעלה
תרומת התנוחה
שומרת על בריאותם של איברי הבטן
מרעננת את הגוף, משקיטה את המחשבות.
מאטסיה= דג
אנחנו שלושתנו מאותו אגם
מספרים כי באגם מים עמוקים שקטים וצלולים היו שלושה דגים, שהיו גם חברים קרובים למרות השוני ביניהם: אחד היה חכם זהיר ומחושב, השני ממולח ובעל תושייה ואחד עצלן שהאמין בגורל. בקרבת האגם זרם נהר רחב ידיים. יום אחד שטו בנהר דייגים ובדרכם ראו את האגם השקט. הבינו הדייגים שבאגם הרבה דגים והחליטו לשוב אליו למחרת עם רשתות וחכות כדי לדוג. הגיעה השמועה לאוזניהם של דגי-האגם והם נעצבו מאד ובעיקר נבהלו.
הדג החכם לא פקפק אף לרגע אחד בשמועה המרה וכדי להציל את נפשו התגבר על חששותיו ומעצוריו, מיהר ושחה אל המקום בו נשפך האגם לנהר נסחף עם זרם הנהר וניצל. הדג השני עמד במקומו ולא זז עד שבאו הדייגים. כשראה שאכן הם עושים את שזממו, שחה במהירות לנהר אך גילה שהדייגים אינם טיפשים וחסמו את היציאה לנהר. הבין הדג שזה פרי הססנותו ועכשיו זה מאוחר מדי, חשב מהר ומצא תחבולה: העמיד פני דג מת וצף פעם על גבו ופעם על בטנו. העלו אותו הדייגים ברשתם אך השליכו אותו לים כיון שראו שהוא מת. מהר ושחה הדג אל הנהר וניצל. והשלישי? המשיך ושחה ואמר : אני לא עוזב כל כך מהר את האגם שלי, אני נשאר פה מה שצריך להיות יהיה! אני ממשיך לשחות ו... כמובן שנתפס ברשת הדייגים ומת.
כך ענה הפילוסוף ההודי בידבה למלך דבשלים ששאל: איזה מלך הוא חסר אונים? "מי שאינו רואה את הנולד ודמיונו כפיל משוגע ומשתולל אשר לא מביט סביבו."
ואותי בכלל מעסיקה שאלה אחרת : דג, יודע שהוא חי בתוך מים? מה אתם חושבים?